המדריך השלם למוזיאון הלובר בפריז
מוזיאון הלובר הוא מהמוזיאונים המפורסמים והוותיקים בעולם. הלובר נחשב בתור מוזיאון האומנות המפורסם ביותר ברחבי העולם וגם הפופולארי מכולם. אין כמעט תייר שמבקר בפריז ולא נכנס בשלב זה או אחר לביקור בלובר. אם אתם מגיעים לפריז, במידה רבה, גם אתם לא יכולים לפספס את האטרקציה הפופולארית.
הלובר הוא מוזיאון גדול מאוד המשמש בתור בית לאינספור יצירות אומנות, מהחשובות ביותר בעולם המערבי. ביקור בלובר עלול, בקלות רבה, להפוך לביקור לא מספק, אם לא מתכננים אותו נכון. בשביל זה אנחנו כאן. עם הטיפים והמידע שיאפשר לכם לתכנן את הביקור שלכם בלובר, בצורה הטובה ביותר.
כמה מילים טכניות על הכניסה למוזיאון הלובר בפריז
קחו בחשבון, ההמתנה בתור לכניסה ללובר לוקחת זמן. עליכם להזמין את כרטיסי הכניסה מראש ובמידה ואתם רוצים להיכנס ולהצליח ליהנות מכמה שיותר זמן במוזיאון, ההמלצה תהיה להגיע חצי שעה לפני מועד הכניסה שלכם ולהמתין בתור. הכניסה היא דרך רחבת נפוליאון בסמוך לפירמידה, עליה עוד נרחיב בהמשך. התור, בייחוד עם ילדים קטנים, יכול להיות אתגר לא קטן. לכן היינו ממליצים לכם להגיע מוכנים. אם יש ילדים במשפחה, הביאו משחקים ודברים שיצליחו להעסיק את הילדים ברחבה הגדולה של המוזיאון, בזמן ההמתנה, אם אתם מבקרים בפריז בחודשי החורף, הקפידו להגיע בבגדים חמים כדי שהקור לא יהיה אתגר משמעותי. אל דאגה, בפנים הטמפרטורה נעימה ואם אתם לא רוצים להסתובב עם המעילים הכבדים לאורך כל שעות הביקור, תוכלו להניח את החפצים שלכם בלוקרים המיועדים לכך באולם הכניסה. למוזיאון אפשר להיכנס עם טלפונים אבל כמובן, אסור לצלם שום יצירה. בנוגע לאוכל ושתייה, מותר להיכנס למוזיאון עם בקבוק מים בלבד כאשר ברחבת הכניסה תמצאו קפיטריה קטנה בה תמצאו קפה ומאפים, במידה ותרצו לאכול ולשתות משהו לפני הכניסה למוזיאון או לאחר הביקור. כרטיסים למוזיאון אפשר לרכוש דרך האינטרנט, ההמלצה היא לבדוק כמה אתרים, שכן הרבה פעמים אפשר למצוא הנחות כאלו ואחרות. כרטיס כניסה ללובר עולה בממוצא משהו כמו עשרים יורו. אבל, אפשר למצוא הנחה בכרטיסים לילדים, מבוגרים וסטודנטים.
ההיסטוריה של מוזיאון הלובר בפריז
הלובר נבנה בתחילה בתור מצודה וארמון המלך. פיליפ אוגוסט, בשנת 1190, בחר לבנות את המצודה ממערב לסן כדי למנוע את הפלישה של הויקינגים לפריז. בהמשך, בשנת 1500 לספירה, הרחיבו את המצודה והוא הפך לארמון המלך פרנסואה הראשון ולאחריו, של מלכי צרפת שבאו בהמשך. בשנת 1610 אנרי הרביעי, מלך צרפת, הזמין אומנים מכל רחבי אירופה ליצור בשטח הארמון. בכל פעם הרחיבו את הארמון והמצודה בביתנים ומגדלים נוספים, בהם פעלו אותם אומנים שהשאירו את היצירות שלהם באותו אוסף שהחל להתגבש בארמון. לואי החמש עשרה היה הראשון שרצה להפוך את הלובר למוזיאון, מה שנגדע בעיבו, עם פרוץ המהפיכה הצרפתית. רק בהמשך, לאחר המהפיכה, הושלמה התוכנית. נפוליאון בונפרטה הפך את הארמון למוזיאון נפוליאון בשלב הראשון ובהמשך, בעת החדשה, החליט ראש הממשלה פרנסואה מיטראן, להפוך את הלובר למוזיאון האומנות הגדול באירופה ובעולם כולו. לאחר שנים של בניה אדריכלית שציביונה השתנה לאורך ימי הביניים ועד לעת המודרנית, החליט מיטראן להביא את האדריכל המפורסם איי אמ פיי, הסיני אמריקאי, שבנה את פירמידת הזכוכית המפורסמת המשמשת, גם היום, בתור חלל הכניסה למוזיאון. השילוב של החדש עם הישן עורר התנגדות עזה בתחילה, אבל היום, במידה רבה, הפירמידה הזו היא הסמל של מוזיאון הלובר.
איך להתייחס לביקור במוזיאון הלובר
גם אם תרצו מאוד, לא תוכלו לראות את כל מה שיש למוזיאון הלובר להציע. לכן, היינו ממליצים לכם לבחור כמה מונומנטים אותם אתם מעוניינים לראות. המלצה נוספת, אם אתם לא מתכוונים לקחת הדרכה במוזיאון והאנגלית שלכם טובה דיה, כדאי מאוד לקרוא על היצירות באתר של מוזיאון הלובר. למה? משום שאם תראו את היצירה לבד, בלי קונטקסט ובלי להבין על מה מדובר, ההנאה שלכם מהביקור במוזיאון תהיה פחותה. האמינו לנו, ככל שתכינו את הסיור לפני כן, ככל שתקראו עוד על היצירות שמוצגות במקום, תוכלו לעזור לילדים שלכם וגם לעצמכם, להבין על מה ‘כל המהומה’.
אתם לא חייבים להספיק הכל ביום אחד
מוזיאון הלובר הוא מוזיאון ענק, כמו שאתם וודאי מבינים. אנחנו מדברים על משהו כמו 400 אלף יצירות אומנות שממוקמות בתוך מצודה ענקית שהיא, מונומנט אדריכלי עוצר נשימה בפני עצמו. אם אתם שוחרי אומנות ורוצים להספיק וליהנות באמת, ממה שיש ללובר להציע, אתם יכולים לבחור לרכוש את הכרטיס שמאפשר כניסה חופשית של כמה ימים למוזיאון. זו לא המלצה המתאימה לכולם, אבל לשוחרי האומנות שבכם, מדובר על המלצה חמה במיוחד.
כעת, נערוך רשימה קצרה של המוצגים המפורסמים ביותר בלובר. זו רשימה לא ממצה וכמובן, קצרה היריעה מכדי לדבר על כל פרט. כאמור, ההמלצה היא להחליט מראש, אלו מוצגים אתם רוצים לראות במהלך הסיור ולהגיע אליהם בצורה ממוקדת.
רשימת המוצגים הארכיאולוגים המפורסמים בלובר
ונוס ממילו
באי מילו ביוון, נמצא כבר במאה השמונה עשרה, בימים בהם מדע הארכיאולוגיה רק החל בצעדיו הראשונים, את הפסל של האלה אפרודיטה ממילו. מדובר על פסל די וותיק, המתוארך לימים הראשונים של יוון העתיקה. הפסל מיוחד בגלל המבט החזק והברור של האלה בפסל. בימים בהם כלי העבודה היו פרימטיביים למדי, מידת הדיוק והיופי של הפסל, הם לא עניין של מה בכך.
אסטלת חוקי חמורבי
כאן, אנחנו מדברים על ממצא שנוגע אלינו כישראלים ויהודים. הממצא המיוחד הזה אותר לראשונה במקדש האל הבבלי מורדוך בצפון סוריה של ימינו. הממצא המיוחד הזה הוא אבן עליה כתובים חוקים העונים לשם ‘חוקי חמורבי’. החוקים הללו, מתארים שורה של כללים וחוקים לחברה תקינה. הממצא מתוארך כמה שנים לפני התאריך המשוער בו יצאו בני ישראל ממצרים בדרך לארץ ישראל. נוסח החוקים דומה לפסוקים אותם מכיר כל מי שקורא פרשת שבוע, בייחוד את פרשת משפטים בספר שמות. יש הבדלים רבים בין חוקי חמורבי ובין החוקים התנכיים ואפשר רק לדמיין איך נראה העולם בימים בהם בני ישראל הגיעו לארץ כנען ומה היו החוקים שהכתיבו את החיים של אלו ביום, יום.
יצירות אומנות ופורטרטים מפורסמים במוזיאון הלובר
מהמאה השלוש עשרה, הבתולה עם הקנצלר רולן:
ציור שמן גדול שציור בידי האומן יאן ואן יאק. הצייר היה מהראשונים שהתחילו לצייר בשמן, מה שבאותם ימים נחשב לטכניקה ששינתה את פניה של האומנות והיא משפיעה עד ימינו אנו. כל מי שנכנס לחנות יצירה וראה צבעי שמן למכירה, חייב את התודה לואן יאק. הציור, מתאר את הבתולה ואת בנה ישו, בגלימה אדומה, מציגה את התינוק בפני הקנצלר רולן. המיוחד בציור הזה הוא הפרטים הרבים שממלאים את הציור. באותם ימים, להגיע לרמת דיוק כזו בציור לא הייתה דבר פשוט. נדרשו לכך כלים מיוחדים שפעמים רבות יוצרו בידי האומן עצמו. מדובר על פיסת אומנות מקסימה שבכל פעם אפשר לגלות בה עוד פרטים.
החתונה בקנה
היצירה הגדולה ביותר במוזיאון הלובר שכל חטאה הוא שהיא ממוקמת באותו החדר בו מוצגת המונה ליזה. הציור, אותו צייר הצייר האיטלקי פאולו ורונזה בשנת 1563, מתאר סיפור מהברית החדשה, בה מסופר איך בפעם הראשונה הפך ישוע מים ליין, הנס הראשון שלו. הציור הוא הציור הגדול ביותר בלובר ואפשר לראות בו דמויות רבות חוגגות ומופתעות מהבחור הצעיר שהתברר כמי שיש לו את הכוח לעשות ניסים. ישוע נמצא במרכז התמונה, לובש כחול ואדום ולצידו מריה הבתולה, אימו. המבט של הדמויות האחרות מופנה אליו וסביב ראשם של ישוע ומריה יש הילה, כמו שהיה מקובל לצייר קדושים במאה השש עשרה.
המונה ליזה
אי אפשר לדבר על מוזיאון הלובר בפריז בלי לדבר על המונה ליזה. לא יודעים מי הייתה האישה המצויירת בציור. יש המזהים את ליזה די נולדו גראנדי, אישתו של סוחר בדים מפירנצה, בתור האישה שדיגמנה לאומן דה וינצ’י שעה שצייר את הציור האייקוני. לא ברור מי הזמין את היצירה ולמה דה וינצ’י לא מסר אותה לידיים של מזמין היצירה, בטענה שהציור לא גמור. הדבר שמשך רבים אל היצירה לאורך השנים, הייתה התחושה כי דה וינצ’י הצליח ללכוד את הרגע בו הדמות עומדת לחייך, על אף שהיא לא באמת מחייכת בתמונה. יש האומרים כי המבט בעיניים של הדיוקן מלווה את העומד בכל פינות החדר, כאילו הדמות מביטה בצופה בה מכל מקום. התמונה הקטנה, 77 סנטימטרים על 53, היא מוקד עליה לרגל לכל תייר שכף רגלו דרכה במוזיאון הלובר. ההמלצה שלנו, לכו לחדרה של המונה ליזה בחלק הראשון של הסיור שלכם. התור בכניסה ארוך במיוחד.
